מהו מודל STST

כולנו נפגשנו במהלך הכשרתנו כמטפלים משפחתיים בתורה ההומניסטית של וירג'יניה סאטיר (1988-1916)
אבל מה בעצם אנחנו יודעים על וירג'יניה סאטיר של אחרי שנות החמישים שבהם קמה התנועה של הטיפול המשפחתי? וירג'יניה הייתה ידועה ככוהנת הגדולה של הטיפול המשפחתי בזכות רוחה הבלתי מתפשרת שהביאה אמונה גדולה בכוחו של האדם וביכולותיו להשתנות.
וירג'יניה מזוהה כממציאה וחלוצה בתחום הטיפול המשפחתי. היא הקדישה את חייה להפיח חיים בעקרונות שגיבשה הנובעים מתוך אמונה עמוקה באדם, ברוחו ובטוב שבו וביכולתו להשתנות. וירג'יניה סאטיר ערכה סדנאות אינספור ברחבי העולם, ביקרה בארץ פעמים מספר, ואלה מן המטפלים הוותיקים שהשתתפו בסדנאות ובסמינרים שהעבירה זכו בחדוות למידה ובהעשרה אישית.

הספר הראשון של וירג'יניה

(Conjoint Family Therapy 1964)  הפך להצלחה גדולה והשפיע רבות על עולם הפסיכותרפיה. בעזרת ספר זה וירג'יניה הפכה למנהיגה בעולם הטיפול המשפחתי שנשלט אז ברובו על ידי גברים.

ומה קרה עם וירג'יניה מאז?

ה"זיכרון ההיסטורי" של הטיפול המשפחתי ותרומתה הגדולה של סאטיר לתחום ידע זה נעצר בשנים הראשונות של וירג'יניה במוסד ה- Mental Research Institute( MRI) שהייתה שותפה בהקמתו. מאז, במקום להיות מוצבת בשורה הראשונה עם חלוצי הטיפול המשפחתי בעולם ולהישאר שם, סאטיר ומשנתה נדחקה לשולי העשייה ונשארה מזוהה עם הגישה של תקשורת משפחתית (Communication approach) שניסתה לנתח ולהבין דפוסי תקשורת לא פונקציונלים במשפחה.

למרבה הצער, מיצוב זה הוא חלקי ביותר ואינו מייצג את גישתה המעמיקה שמזמנת עבודה חוויתית וממוקדת לקראת שינוי (טרנספורמציה) מערכתי. גישה זו פותחה על ידה בעשור האחרון של חייה. ההזמנה שלי בכתבה היא להכיר את העשייה של וירג'יניה סאטיר מעבר לגישה התקשורתית איתה היא מזוהה בארץ ולהכיר גם את הפיתוחים שנעשו ונעשים על ידי ממשיכיה בארץ ובעולם.
השינוי הגדול שסאטיר הביאה היה ההסתכלות החיובית על האדם – בהדגישה את החשיבה החיובית ואת הצמיחה. ברוח זו, היא החלה לפתח את מודל הצמיחה (Growth Model). כבר באמצע שנות השישים היא הרחיבה את הגישה התקשורתית (שכללה את אופני התקשורת השונים במשפחה) והעשירה את גישתה ביותר ויותר תחומים של הרגש, גופנפש ורוחניות. בשנת 1969 וירג'ניה התחילה את תוכניות ההכשרה שנקראוAnnual Month-Long Training Program ואשר נמשכו עד למותה. בשנים אלה של פיתוח ועשייה היא גידלה דור של ממשיכים.
בשנות השמונים היא ריכזה את מלוא מרצה בתהליכים עם קבוצות גדולות. היא פיתחה אז את שני אופני הטיפול Family Reconstruction ו-Parts Party

בעבודתה עם קבוצות גדולות וירג'יניה התמקדה על פיתוח הצמיחה האישית והמקצועית של המשתתפים. אכן, משתתפים רבים דיווחו על שינוי גדול שחוו כתוצאה מהתהליך שחוו בקבוצות אלו. ב-1972 התפרסם ספרה .People Making לפני מותה פרסמה גרסה מחודשת של אותו הספר שנקראהNew People Making .

ב- 1977הקימה וירג'יניה פורום שנקרא Avanta Network מטרתו הייתה להמשיך את הפיתוח והיישום של תורתה. לארגון משתייכים חברים מעל ל- 12 מדינות שונות שבאים מרקעים שונים והמשותף להם היא תחושת ההזדהות עם מודל סאטיר והרצון ליישמו בעבודתם.

ניקולס (Nicohls, 2008) כותב לגבי המוטיבציה של ממשיכי תורתה של סאטיר בהקדמה לספר בעריכתו של בנמן

"It appears that Satir work embodies an invitation to her disciples to “go forth and grow” rather than doing things exactly as she did them. In other words, a broad framework of ideas and values, rather than a narrow and explicit list of prescriptions to be followed…" (p,ii).

ב- 1981 וירג'ניה הקימה את International Summer Institute , שנקרא גם The Process Community שם למעשה היא הביאה לבשלות את רעיונותיה לגבי הטיפול כחוויה אינטנסיבית של מפגש עם ה – Self מה שנקרא היום בפי ממשיכיה מודל- Satir Transformational Systemic Therapy) STST)). כיוון שוירג'יניה הקדישה את עצמה יותר להוראה, הכשרה וטיפול מאשר לכתיבה, היא לא פרסמה את רעיונותיה.

שלושה מאנשי המקצוע שליוו אותה באופן צמוד החל משנות השבעים: ג'ון בנמן, ג'יין גרבר ומריה גומורי (John Banmen Jane Gerber, Maria Gomori), אספו וערכו את עבודתה בספר שנקראThe Satir Model .

כתיבת הספר החלה עם וירג'יניה והסתיימה 3 שנים לאחר מותה ב- 1991.
בהקדשה לספר זה כותבת וירג'יניה (כחצי שנה לפני מותה):

"I am delighted that this book is being written at this time. I have enjoyed being with John, Jane and Maria both in writing this book and in working with them all these years…"

ספר זה מציג את ההתפתחויות בחשיבה של סאטיר ומניח את היסוד למודל סאטיר הנוכחי שנקרא: Transformational Systemic Therapy (STST).

הבסיס של ההתפתחויות החדשות נשען על אותם העקרונות ההומניסטים והאמונה בכוחו של האדם. במרכז החשיבה ישנה מטאפורה של האדם כמורכב משכבות שכבות- חלקים שונים של עולמו הפנימי. חלקים אלו כוללים את עולם הרגשות, התפיסות, הציפיות והכמיהות של האדם וכל אלו קשורים ל Self שלו. מודל ה- STST הוא אינטגרטיבי וישים בטיפול בזוג, במשפחה ובפרט.

בניגוד לתהליכים הקבוצתיים הגדולים שעשתה וירג'יניה, מודל ה- STST ישים לעבודה בחדר הטיפולים. החוויה התוך נפשית של האדם משולה לקרחון שמקצתו גלוי, ורובו מגוון רבדים שמרכיבים את עומק נפשו של האדם. לאחר האבחון, המטפל משתמש ב"ערוצי כניסה" רגישים, יעילים וממוקדים אל תוך עולמו הפנימי של הפרט. מטרת הטיפול להביא לשינוי ולתואמות (Congruency) גבוהה יותר בין אותם רבדים שונים של האישיות. בהתאם להנחות היסוד של וירג'יניה סאטיר, הדגש בטיפול הוא על המרכיב הבריא של הפרט ולא על הפתולוגיה: על היותו לוקח אחריות, על היותו בוחר דרכי התמודדות ומוצא הזדמנויות לשינוי. על פי המודל, הסימפטום הוא פתרון לא מותאם ובלתי מודע לקושי. הטיפול מאפשר השתחררות מדפוסי העבר ומציאת פתרונות מותאמים להוויה השלמה של האדם. המייחד את העבודה בשיטה זו הוא הכללת המרכיבים התוך- אישיים והבין-אישיים: ההתמקדות בטיפול היא הן על שינוי ברמה של העצמי והן על שינוי בתחום הרגשות, התפיסות וההתנהגות. התהליך מאפשר נגיעה בכמיהות של האדם וביכולתו לקדם את מימושן.
העבודה הטיפולית על-פי המודל הסאטירי שמה דגש על תהליכים ולא על תכנים. האדם מוזמן לחוות את ההשפעה של האירוע מחולל הבעיה על כל מרכיביו הנפשיים, הרגשיים והגופניים כפי שהם קיימים בזיכרון. החוויה מתרחשת כאן ועכשיו וכך גם העבודה לקראת השינוי וביסוסו. דרך הטיפול היא קצרת מועד ואופייה החוויתי והממוקד מקנה לה עוצמה רבה.

השינוי הוא ברמה של ה “being". אני מצטטת מתוך דבריו של דר' ג'ון בנמן ( Banmen, 2008) בהקדמה לספר שבעריכתו:

The therapeutic focus is on facilitating change so that people become different at a deep level, not just doing things differently or on feeling differently (p,xi).

וירג'יניה סאטיר עשתה דרך ארוכה בהתפתחותה מאז שנות החמישים. ההכרות עם הספרים, המאמרים ותוכניות ההכשרה שמציעים ממשיכיה נותנים לנו הזדמנות לפגוש את וירג'יניה סאטיר כפי שהיא התפתחה להיות ולהכיר את מודל סאטיר שהוא תוצאה של התפתחות זו.

מצאתי שהכרות זו עודדה אותי וגם את חברי ושותפי לחוויה להתפתחות וגדילה של עצמי והביאה אותנו להעיז ליצור ולחדש ובהנאה.

המלצות לקריאה:

Banmen, J., Gerber, J., & Gomori, M. (1991).The Satir model family therapy and beyond. Palo Alto, CA: Science and Behavior Books.

Banmen, J. (Ed.), (2003). Meditations of Virginia Satir . Avanta, The Virginia Satir Network, Burien. Washington.

Banmen, J. (Ed.), (2006). Application of the Satir Growth Model. Avanta, The Virginia Satir Network.

Banmen,J. (Ed.), (2008a). Satir transformational systemic therapy. Palo Alto, CA: Science and Behavior Books.

Banmen,J. (Ed.), (2008b). In her own words: Virginia Satir selected papers 1963-1983. Arizona: Zieg, Tucker & Theisen.

Gomori, M., & Adaskin, E. (2008). Personal alchemy the art of Satir Family reconstruction.

Hong Kong: Satir Center for Human Development.

Loeschen, S. (2002). The satir process. Fountain Valley, Ca: Halcyon Publishling

אינפורמציה נוספת אודות מרכזי סאטיר בעולם ואודות דר' בנמן ניתן למצוא באתרי האינטרנט של אוונטה ושל מרכז סאטיר וונקובר.
www.avanta.net ; www.satirpacific.org